תכלית

/

מיתר הלל קורמן

מָטָר שֶׁעָט עַל כָּתֵף \\ 
הוּא תְּכוּלַת הַמַּשְׁפֵּךְ לְעָצִיץ: \\ 
פָּחַד נִצְחִי מִקִּיּוּם סוֹפִי. \\\\

אֲרוּרָה הַיָּד שֶׁכָּתְבָה רִאשׁוֹנָה \
אֶת הַמִּלִּים שֶׁהֵן מַלְכֹּדֶת \\  
עַכְבָּרִים לְאֲנָשִׁים: \\  
תַּכְלִית – קִיּוּם – מַשְׁמָעוּת.

כְּכֶלֶב אַחֲרֵי זְנָבוֹ, רוֹדֵף וּמִתְבַּדֶּה.
מְתַכְנֵן בַּאֲדִיקוּת אַרְמוֹנוֹת חֹלִיִּים
שֶׁמַּטִּים לְהִיבָּלַע עִם כָּל גַּל.
מְתַכְנֵן – וְתֹּכֶן אֵין.

עֵירֹם עַל שְׂפַת הַיָּם בִּשְׁעַת שַׁחַר
וּבִמְקוֹם שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה.
הַחֹשֶׁךְ נִשְׁאַר,
וְהַמָטָר מַרְוֶוה.