*

/

נעה לקסר

אֵיךְ תִּכְתְּבִי שִׁירֵי אַהֲבָה, \\ 
וְהוּא טָמוּן שָׁם לְבַד \\ 
וְהַחֹשֶׁךְ מְכַרְסֵם עוֹרוֹ. \\\\

כָּל מִלָּה \\ 
נִבְלַעַת בְּצֵל הַמָּוֶת \\ 
הָלַכְתָּ וְקָבַרְתָּ גַּם אֵת שִׁירַי. \\\\

אֵיךְ תִּבְגְּדִי בּוֹ, 
בְּשִׁירִים עַל הַשָּׁמַיִם 
עַל שֶׁמֶשׁ חוֹרְפִית 
עַל הַדָּבָר הַיָּפֶה 
עַל הַדָּבָר הַמְּכֹעָר 
עַל הַכְּאֵב 
שֶׁהוּא אֵינוֹ הוּא. 
שֶׁהוּא אֵינוֹ אַתָּה. 

אֵיךְ תִּכְתְּבִי שִׁירֵי אַהֲבָה, 
אֵיךְ תִּלְמְדִי מִלִּים נוֹסָפוֹת? 
הֲרֵי הֶעֱנַקְתָּ לִי אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה 
אֵיךְ יַגִּיעוּ אַחֲרֶיךָ אֲחֵרוֹת?