סימביוזה

/

גאיה ארן

הַחֲבָלִים שֶׁמְּחַבְּרִים אֶת שְׁנֵינוּ לְעוֹלָם הַזֶּה 
הִסְתַּבְּכוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי. 
שְׁלוּחוֹת מִטַּבּוּרְךָ וְטַבּוּרִי 
יָצְרוּ קְשָׁרִים מֻרְכָּבִים 
לִפְעָמִים מֻפְלָאִים, לִפְרָקִים מְבַלְבְּלִים 
שֶׁמְּקַצְּרִים 
אֶת הָרְצוּעָה 
מַגְבִּילִים 
אֶת הַתְּנוּעָה 
וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְבּוֹנֵן מֵרָחוֹק, לְהַבְחִין 
שֶׁצָּרִיךְ לִפְרֹם 
וְיִתָּכֵן 
לְהַמְתִּין לָעִתּוּי הַנָּכוֹן 
בּוֹ נַחֲזֹר וְנִפָּגֵשׁ וְאוּלַי 
נַמְצִיא קְשָׁרִים הֵן עֲמִידִים, הֵן רְפוּיִים. 

כִּי בְּלִי מִשִּׂים הָפַכְנוּ לְזִיקוֹת מַזִּיקוֹת 
שֶׁשְּׂרִידוּתָן תְּלוּיָה בְּנִתּוּק סִיבִים 
וּגְנֵבַת לוּלָאוֹת 
מֵחִבּוּרִים אֲחֵרִים 
בֶּשֶׂם הָאַהֲבָה.