פנינו לשלום

08/07/2020

/

שאלת הקיום של תבונה חוצנית מעלה הרהורים פילוסופיים עמוקים ואתגרים המותחים את גבולות היכולת האנושית לקצוות חדשים

-

כשהתחלתי לקרוא את 'הזיות אמיתיות' מאת טרנס מק'קנה (עליו כתבתי כאן) לא תיארתי לעצמי שאגיע, דרך אחד האיזכורים של מק'קנה, לאסופת מאמרים בהוצאת סוכנות החלל האמריקאית העונה לשם: 'ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ותקשורת בין-כוכבית'. הספר, הזמין במלואו בחינם כאן, עוסק בחקר וחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ – נושא קרוב לליבי שריתק אותי מאז ומתמיד, ועל כן החלטתי להביא נקודות מעניינות ממאמרי הספר ולהציגן כאן במגזין.

המאמר הראשון באסופה, אותו אסקור כאן, נכתב על-ידי האסטרוביולוג דאגלס ואקוץ' (Vakoch), שהוא גם עורך הספר, פסיכולוג, חוקר ב-SETI (פרוייקט לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור-הארץ) ונשיר METI (פרויקט העוסק בשליחת מסרים החוצה מכדור-הארץ בתקווה שאלו יגיעו לחיים תבוניים אי שם בחלל).

לפני שאציג את המאמר עצמו, ישנם מספר דברים שחשוב להבהיר. ראשית, הספר מתמקד באספקטים הקשורים למגע עם חיים תבוניים אשר שוכנים מחוץ לכדור הארץ, אך כאשר עוסקים בצורות חיים תבוניות אשר אינן אנושיות, חשוב לזכור שאם הן אכן קיימות הן לא חייבות לשכון בהכרח בחלל החיצון. תיאוריות שונות ומשונות ורעיונות מרתקים הועלו בדבר ההיתכנות של צורות חיים כאלו, לצורך העניין, מעבר למרחב המוכר לנו, בתוך התודעה שלנו, ביקומים מקבילים או מחוץ לתוכנת מחשב שהיא בעצם המציאות בה אנו חיים – ואלו רק דוגמאות ספורות.

דבר נוסף לתת עליו את הדעת כאשר עוסקים בתבונה על-אנושית הוא האפשרות לכך שיכולות ההבנה והתפיסה שלנו אינן מאפשרות עיסוק אופטימלי בנושא. המחשבה האנושית היא בסופו של דבר, ככל הנראה, כלי מאוד מוגבל. אני מציין דברים אלו כדי להדגיש שהגישות המובאות בספר, בהן אדון סביר להניח גם במאמרים עתידיים, מתמקדים בחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל החיצון ובדרך-כלל בעזרת אמצעים טכנולוגיים (כגון קליטת קרינת רדיו). בהמשך לכך, אדגיש כי איני מתיימר להביא סקירה מלאה וכוללת של הנושא, אשר ממילא מאתגר מאוד את האינטלקט האנושי ברוחבו ובהיקפו.

לא ניתן להתעלם מן הסטיגמה הכרוכה בעיסוק בהיתכנות לקיום חיים תבוניים מחוץ לכדור-הארץ. התחושה שלי היא שאמנם מדענים העוסקים בנושא כחלק עיקרי מתחום השכלתם (לדוגמא אסטרופיזיקאים ואסטרוביולוגים) נלקחים יחסית ברצינות, אך אלו אשר אינם בעלי 'אסמכתא רשמית' לעסוק בנושא נתפסים בקלות כאנשים חולמניים, הזויים ורוחניים (ולא במובן החיובי של המילה). יש אף שיאמרו שעיסוק כזה הוא דבר ילדותי. אני מתנגד נחרצות לתפיסות אלו. 

נכון, זהו אמנם דיון מאוד היפותטי, אך נשגב מבינתי כיצד שאלת המקום שלנו ביקום והאפשרות שיש מינים נוספים חכמים, מתקדמים ושונים מאוד מאיתנו – אינה תופסת נפח משמעותי יותר בשיח הציבורי. גודלו ומורכבותו של היקום הם כל-כך בלתי נתפסים, עד שארחיק ואומר כי יש משהו יומרני ואף יהיר בשלילה כה קלת-דעת של האפשרות לכך שאנחנו לא לבד בו.

רדיו גה-גה, בחייזרית

ואקוץ' פותח את מאמר המבוא שלו בהצגת שלוש בעיות עיקריות הקיימות סביב העובדה כי מרבית החיפושים אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור-הארץ בוצעו עד היום על-ידי SETI, והתמקדו בעיקר בהאזנה לגלי רדיו. הראשונה והעיקרית שבבעיות נעוצה בכך כי סביר מאוד שחיים תבוניים אשר התפתחו רחוק מכדור-הארץ התפתחו בצורה מאוד שונה מאיתנו, גם מבחינה טכנולוגית. לא בטוח כלל שצורות חיים כאלו יפלטו גלי רדיו, מה גם שייתכן והן מתקדמות מאיתנו בפער כה עצום, שגם אם גלי רדיו הם אכן דבר אשר בשלב כזה או אחר היווה חלק מההתפתחות הטכנולוגית שלהן, ייתכן וזה כבר מזמן הפך לנחלת עברן והן אינן מאזינות או משדרות עוד גלי רדיו. 

בעיה נוספת היא המרחק. לפי החישובים העדכניים והערכות המומחים, אם ישנם חיים תבוניים מחוץ לכדור-הארץ, אזי שהם יהיו מרוחקים מאוד מאיתנו. מרחק כה גדול שיקח לגלי רדיו אלפי שנים (או יותר) לחצות אותו, מה גם שבמהלך דרך כה ארוכה תפגע האיכות של אות הרדיו ויתווסף לתשדורת היפותטית כזו לא מעט רעש שיקשה על הפיענוח. 

לבסוף, אם אכן משדרים אלינו גלי רדיו מהחלל החיצון, כנראה שהשפה בה משתמשים על מנת לתקשר איתנו תהייה מאוד זרה לנו. אם טובי הבלשנים והמתמטיקאים נאבקים לפענח שפות עתיקות (במונחי הזמן של הציוויליזציה האנושית) שהתגלו על-פני כדור-הארץ, על אחת כמה וכמה האתגר בלפענח שפה שמקורה מחוץ לכדור הארץ שהיא בת עשרות אלפי שנים או יותר – הוא אתגר עצום בעשרות מונים. הניסיון לפענח ולפרש מסרים חוצניים הוא למעשה הניסיון להבין את הלך הרוח של מין אחר, מין אשר זר לנו באופן רדיקלי – וזו, אגב, תמצית הקסם של התחום בעיניי.

הניסיון לפענח ולפרש מסרים חוצניים הוא למעשה הניסיון להבין את הלך הרוח של מין אחר, מין אשר זר לנו באופן רדיקלי – וזו, אגב, תמצית הקסם של התחום בעיניי

פענוח שפות זרות הוא תחום מרתק שמותח את גבולות היכולות הקוגניטיביות של המין האנושי. עם זאת, כאשר מפענחים שפות אשר מקורן בכדור-הארץ ובמין האנושי – ראשית, ברור לנו כי מדובר בשפה ושנית, בחלק לא קטן מהמקרים ניתן להיעזר בשפה שלישית מוכרת (כמו במקרה המפורסם של אבן רוזטה), אך כאשר מדובר בשפה שמקורה מחוץ לכדור-הארץ, עולה השאלה כיצד נדע בכלל שזו שפה, ברגע בו נתקל בה? 

ייתכן וכבר עכשיו תשדורות הרדיו המגיעות אלינו מהחלל מקורן למעשה בציוויליזציה תבונית חוצנית, רק שאיננו יודעים לזהות בכלל כי מולנו ניצבת שפה (אם כי זהו תרחיש מאוד לא סביר לפי הערכות המומחים). מאידך, ייתכן ונפרש אותות מסויימים כשפה בעלת משמעות, כאשר למעשה מדובר באותות רנדומליים אשר מקורם בתהליכים טבעיים מורכבים אשר אינם מערבים תבונה. בנוסף לכך, בניגוד למקרה של אבן רוזטה, במקרה של שפה חוצנית אין זה סביר שתהייה לנו שפה שלישית מוכרת אשר נוכל להיעזר בה במלאכת הפענוח. ישנם אלו השואבים תקווה מכך שאם הציוויליזציה החוצנית תהייה מספיק מתקדמת ביחס אלינו, ואכן יהיה לה אינטרס שנבין את המסרים (שהרי זוהי תכלית התקשורת) – אזי היא תדע לתקשר אותם באופן המבטיח את הבנתינו. 

ארכיאולוגיה כמקרה בוחן

לאחר שואקוץ' מציג בתמצות את ההיסטוריה של פרויקט החיפוש אחר צורות חיים תבוניות בחלל החיצון הוא מגיע לסקור את אחד החלקים המרכזיים בספר – החלק העוסק בנקודת המבט הארכיאולוגית. ישנה חשיבות עליונה לבחון את הארכיאולוגיה כמקרה בוחן למפגש עם תרבות חוצנית. 

כאשר מתגלים שרידים המספרים את סיפורה של תרבות עתיקה ומסתורית, כזו אשר נכחדה מזמן מן העולם, חשוב להבין שמדובר בעצם בתקשורת חד-סטרית. אמנם מכונת זמן היא חלום ישן ומוכר של האנושות, אך ככל הידוע לנו אין ביכולתנו למסור מידע אל תרבות אשר נעלמה מן הקיום. עלינו להסתפק בלקבל את המסרים שלה, שגם אם לא נוצרו עבורינו במכוון, משפיעים עמוקות על מי שאנחנו ועל הבנתינו את העולם. תקשורת תבונית אשר אולי תגיע אלינו ביום מן הימים מן החלל החיצון יכולה להוות מקרה דומה. בשל המרחק העצום שיפריד בינינו לבין מקור המסרים, יידרש פרק זמן ארוך מאוד עבור כל מסר על מנת להגיע אלינו – אלפי שנים ויותר – פרק זמן ארוך משמעותית מפרק חיים של אדם כיום, ואפילו של תרבות. כך או כך, האופן שבו הצלחנו לפצח שפות מתות, כאן על-פני כדור-הארץ, יכול לעזור לנו בהתמודדות עם בעיית הפענוח של שפה חוצנית.

דוגמה מעניינת לתקשורת בין-תרבותית אשר התרחשה בכיוון אחד אפשר למצוא במקרה של העברת ידע מיוון העתיקה לאירופה של ימי הביניים. יצירות חשובות רבות, פרי עטם של הוגים יווניים בתחומים כגון פילוסופיה, ספרות ומדע אבדו מידיהם של מלומדי אירופה בשלב מסוים בהיסטוריה אך נשתמרו על ידי התרבות האסלאמית. מלומדי המערב נאלצו להמתין לתקופת הרנסנס, אז הם הצליחו לשחזר את העבודות היווניות וללמוד מהן, למרות שאלו היו שייכות לציוויליזציה אחרת ועתיקה מזו בה חיו. בדומה לכך, אם ביום מן הימים נקבל תשדורת מן החלל החיצון, ייתכן כי הציוויליזציה (או צורת החיים) אשר יצרה את אותה התשדורת כבר לא תהייה קיימת. עם זאת, למרות שהארכיאולוגיה יכולה לשרטט קווי דמיון חשובים עבור מפגש עתידי עם תרבות בין-כוכבית אחרת, עדיין יש לנקוט במשנה זהירות ולא לתת להצלחותינו הארכיאולוגיות כאן על פני כדור-הארץ לקבע את דפוסי המחשבה שלנו, ולגרום לנו לצאת באופן נחרץ מנקודות הנחה כאלו או אחרות. כאשר אנו ניגשים לתקוף בעיה בעלת פוטנציאל מורכבות כה גדול כמו זו של פענוח תקשורת בין-גלקטית, לא ניתן להפריז במידת החשיבות שיש לשמירה על ראש פתוח ומחשבה גמישה ויצירתית.

צריך לנקוט במשנה זהירות ולא לתת להצלחות העבר שלנו בכל הקשור לפענוח שפות מתות ושחזור ידע עתיק, כאן על פני כדור-הארץ, לקבע את דפוסי המחשבה שלנו

אנתרופולוגיה חוצנית

אספקט מרכזי נוסף אותו סוקר ואקוץ', מלבד זה הלשוני והארכיאולוגי, הוא טיב המגע שנקיים עם צורת חיים תבונית חוצנית, אם וכאשר ניצור קשר עם אחת כזו. גם כאן ניתן ללמוד מהתבוננות במקרים "מבית", בהם תרבויות שונות מאוד יצרו מגע אחת עם השניה. לא רק שההיסטוריה האנושית עשירה במפגשים כאלו (למשל המפגש הכואב שבין המאורים לאירופאים במאה ה-19) אלא שגם בימינו אנו המפגש המורכב בין המזרח למערב נותן לנו מושג אודות כמה תרבות אחת יכולה להיות שונה מאחרת. חלק מהמפגשים בין תרבויות נגמרו בכי רע ואף הובילו למקרים מזעזעים של רצח עם, בעוד שמפגשים בין-תרבותיים אחרים יצרו קרקע פוריה לשיתוף פעולה ושגשוג. אין לדעת למה יוביל מפגש בין תרבויות המגיעות מגלקסיות שונות.

כאשר אנו חושבים על מפגש עם תרבות חוצנית, דעה די פופולרית בקרב הציבור הרחב, כזו הבאה לידי ביטוי ביצירות אמנות רבות המאפיינות את התרבות המערבית המודרנית, גורסת כי מין אשר מתקדם מאוד מבחינה טכנולוגית בהכרח יתכנס, מבחינה אנתרופולוגית, לתרבות אחידה והומוגנית. מומחים רבים, אולם, מעריכים כי גם בתוך מין מתקדם מאוד סביר ותהיינה תתי-תרבויות וחילוקי דעות משמעותיים. פערים תרבותיים הקיימים בין שתי ציוויליזציות שונות אינם מצביעים בהכרח על דיכוטומיה פשוטה של מין א' מול מין ב', וכאשר דנים על אספקט האנתרופולוגי של מפגש עם חיים תבוניים חוצניים יש לקחת בחשבון את האפשרות לקיומם של מחלוקות ופלגים שונים בתרבות בתוך התרבות החוצנית עצמה. האם זה משנה את התמונה? האם אנו מבינים מהן הדרכים הנכונות לנהוג בציוויליזציה מצולקת אשר שסעים עמוקים מעטרים את פניה?

ומה לגבי השסעים שלנו? ביום בו ניצור קשר עם תבונה חוצנית, אם יום כזה אכן יגיע, הידיעה בקרב הציבור האנושי בדבר כך שאותרה צורת חיים חוצנית תבונית יכולה בקלות לעורר פאניקה או לכל הפחות סערה בשיח הציבורי וככל הנראה גם בהתנהגות שלנו בתור חברה. ייתכן ושינויים כאלו ישפיעו על טיב הקשר הבין-מיני, אפילו עוד לפני שיתרחש. בנוסף לכך עולות גם שאלות פוליטיות: מי יקח פיקוד? מי ינהל את המגעים? מי יחליט האם בכלל לקיים מגע?

חקר אנתרופולוגי אינו צריך ליסוב אך ורק סביב החיצוני והזר לנו. פעמים רבות האנתרופולוגיה משמשת לנו כראי המשקף את דפוסי ההתנהגות ואת המבנים התרבותיים והחברתיים שלנו עצמנו. שאלה נוספת שצריכה להישאל היא כיצד אנחנו מתנהגים בסיפור הזה ומה ההתנהגות שלנו אומרת עלינו בתור מין? מאפיין מסקרן מאוד באסטרטגיית החקר האנושי של החלל החיצון וחיפוש אחר חיים תבוניים בו ניתן למצוא בכך שמרבית המאמצים של SETI נסובים סביב האזנה למה שמגיע מהחלל. אך מה לגבי יוזמה אקטיבית של האנושות לשלוח מסרים החוצה? 

הדעות בשאלה זו חלוקות מאוד ונעות בין 'בשום אופן לא, זה מסוכן ביותר' לבין 'צריך לעשות את זה גם אם ההנחה שלנו היא כי היום בו נפגוש בצורות תבונה חוצניות לעולם לא יגיע'. עצם המאמץ הנוכחי ליצור ולשלוח הודעות לחלל החיצון מביא בין היתר להתפתחות ניכרת של הטכנולוגיה הקשורה בכך, כך שגם אם את ההודעות הנוכחיות שלנו אף אחד לא יקרא וה-וי בוואטסאפ תמיד יישאר אפור, יש הטוענים שאנו צריכים להמשיך ולשכלל את השיטות שלנו בהתמדה. המאמצים להשמיע את קולנו בחלל מתכתבים עם הרעיון של השארת מסרים לדורותינו האנושיים העתידיים שייתכן ויתקיימו כאן עוד שנים רבות לאחר לכתינו. הם יסתכלו אלפי או עשרות אלפי שנים לאחור ויתקלו בשרידים שלנו. איך היינו רוצים שהם יזכרו אותנו? אילו מסרים חשוב לנו להשאיר אחרינו?

על אבולוציה בכוכבים אחרים

גם אם צורות חיים מורכבות אכן התפתחו בכוכבים אחרים, יש מקום להניח שהן יהיו מאוד שונות מאיתנו. אך עד כמה שונות? ואקוץ' דווקא טוען שאנחנו כן צריכים לצפות למצוא קווי דמיון משמעותיים. שאלה בה חשוב לדון, בהקשר הזה, היא כיצד אנו מגדירים אינטליגנציה? אם בקרב המין האנושי הסברה היא כי קיימות צורות שונות של אינטליגנציה (אינטליגנציה רגשית, לשונית, מוזיקלית, לוגית-מתמטית וכן הלאה) אזי צורות האינטליגנציה שנמצא במין שהתפתח מחוץ לכדור-הארץ יכולות להיות שונות ומגוונות באופן רדיקלי לעומת מה שאנו מכירים. 

ספר שנכתב על-ידי דוריס ודיוויד יונאס בשנות השבעים ועונה לשם "חושים אחרים, עולמות אחרים", דן בשאלת תפיסת העולם והתפתחות האינטליגנציה אצל יצורים בעלי מודליות חושית שונה מזו של בני-האדם. לדולפינים, עטלפים ונחשים, לדוגמה, יש חושים אשר לנו, בני האנוש, אין. חוויית העולם שלהם, בהתאם לכך, היא כנראה מאוד שונה משלנו. רעיון מעניין שהועלה בספר המדע הבדיוני "זכרונותיה של אשת-חלל" מאת נעמי מיטשון מציע כי יצורים אשר צורתם המרחבית המתאפיינת בסימטריה רדיאלית (כגון כוכב-ים) הינם בעלי פוטנציאל לאינטליגנציה המבוססת על לוגיקה מולטימודלית, בהתאם למורפולוגיה שלהם, בעוד שיצורים בעלי סימטריה בילטרלית (דו-צדדית), כגון בני-האדם, נוטים יותר לראות את העולם במונחים של דיכוטומיות פשוטות. מעבר לכך, ייתכן ואינטליגנציה יכולה להיות מופרדת מחומר או לכל הפחות לקיים איתו מערכת יחסים שונה מזו המשוערת בפרדיגמה המדעית המוכרת לנו, באופן המעלה את האפשרות לצורת תבונה המתקיימת כגל או כתבנית של מידע – אבל אלו כבר רעיונות מאוד מרחיקי לכת ומקומם ככל הנראה במאמר נפרד.

כאשר אנו חושבים על מפגש עם יצורים כמו קופים ודולפינים אנו יכולים להבין את המורכבות והקושי באינטראקציה איתם, למרות הדמיון היחסי שלנו אליהם. כאשר אנו חושבים על מפגש עם נמלים, חרגולים ופטריות – אנו מבינים שבמפגש מסוג כזה כבר הרבה יותר קשה לגשר על הפער והשונות. עם זאת, לחרקים, חרגולים ופטריות יש יותר במשותף עם בני-אדם ממה שהרבה מאיתנו חושבים. בסופו של דבר כל (או רוב) היצורים החיים על פני כדור-הארץ מכילים חומר גנטי, דנ"א, מעין ספר הוראות המנחה את הטבע כיצד ליצור אותם, ויש דמיון רב אפילו בין דנ"א של אדם לבין זה של צמחים. המפגש עם צורת חיים חוצנית, אפילו אם בעלת תבונה גבוהה (או מורכבת) בהרבה מזו של האדם, יכול מאוד להיות מוזר בהרבה ממפגש של אדם עם עובש או עם צלופח.

המפגש עם צורת חיים חוצנית, אפילו אם בעלת תבונה גבוהה (או מורכבת) בהרבה מזו של האדם, יכול מאוד להיות מוזר בהרבה ממפגש של אדם עם עובש או עם צלופח

בני-האדם מתקשרים בעיקר באמצעות גלי קול. כמובן שצורות תקשורת המבוססות על מגע וראייה גם הן פרקטיקות קיימות בקרב האנושות, אך במרבית קיומנו בתור מין (ועד היום), התקשורת שלנו מבוססת על גלי קול ויש לכך השלכות רבות ועמוקות על הטבע שלנו ועל האופן שבו המוח שלנו פועל. שפה ותקשורת מעצבות את החשיבה במידה ניכרת ולכן ייתכן שוני רב בינינו לבין מינים שהתפתחו בכוכבים בהם ההתקדמות של גלי קול במרחב הינה בעלת טבע שונה מאוד מזה המתרחש בכדור-הארץ. אחת מהנחות העבודה של המדענים ב-SETI היא שסביר מאוד כי צורות חיים תבוניות שהתפתחו רחוק מכדור הארץ משתמשות בתקשורת מבוססת ראייה ולא מבוססת קול.

דייט בחשיכה (עם חיים תבוניים)

אין ספק כי מפגש עם צורות חיים תבוניות אחרות יהיה אירוע מטלטל, אולי האירוע החשוב ביותר שהתרחש עד כה בהיסטוריה האנושית. אירוע בעל פוטנציאל עצום לשינוי האופן בו אנו חיים ומבינים את העולם והיקום. האתגרים שאירוע כזה מציב הם מגוונים ומעניינים, ומעל לכל מותחים את היכולות האנושיות אל הקצה. חלק מאיתנו סבור שאירוע כזה אכן יתרחש יום אחד, בעוד שחלקנו שולל זאת על הסף, אך אין ספק שבמידה והצדק עם החלק הראשון – כדאי להיות מוכנים. מעבר לשאלה של מי צודק, הסקרנות והמסתורין הטמונים בחקר היקום, החלל וההיתכנות למפגש עם תבונת-על – דוחפים אותנו קדימה כמין ומהווים מרכיב חשוב במימוש הפוטנציאל האנושי שלנו. באותה נשימה, העיסוק בנושא של צורות חיים אחרות מביא את ההכרה במגבלות שלנו ומנפץ עבורנו, כתרבות, את האשליה שאנו כל-יכולים (לפחות כרגע). מפגש עם תבונה גדולה מאיתנו אמנם לא בהכרח יסתיים באסון טרגי כגון השמדה המונית, אך הוא ללא ספק יכול להביא למשבר קיומי של האנושות, המורגלת כל-כך לתפקיד השליטה העליונה והבלתי-מעורערת של המערכת האקולוגית בה היא מתקיימת.

האם העתיד אכן יפגיש אותנו עם צורת חיים תבונית אחרת ביום מן הימים? זו שאלה שבינתיים נאלצת להישאר פתוחה, אך גם אם מפגש כזה לא יתקיים לעולם – אולי רשומה זו תמצא את דרכה לפתחה של אינטליגנציה אשר אינה מן העולם הזה. אם כך אכן יהיה, אזי אבקש להעביר מסר בשם האנושות: גם אם מאוד קשה לראות זאת, פנינו לשלום.

דימוי שער: "ירח מלא במהלך היום", Alexander Andrews. מקור: Unsplash.

דימוי שער: 

”, 

מקור: 

.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email